<h1>ראבי"ה סימן רכ"ו</h1>
<h2>דף פג:</h2>
אמר רב יהודה לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת שהרי כמה שנים נשנית משנה זו בבית המדרש ולא נתגלה טעמה עד שבא רבי חנינא בן עקיבא ופירשה אמר רבי יונתן לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש אפילו בשעת מיתה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל אפילו בשעת מיתה תורה. אמר ריש לקיש אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליהם שנאמר זאת התורה וגו'.
<h2>דף פו.</h2>
פרק אמר רבי עקיבא. ומנין שמרחיצין את המילה לקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת שנאמר [ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים] ומנין שקושרין לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח [שנאמר] אם יהיו חטאיכם וגו' ומנין לסיכה שהיא כשתיה ביום הכפורים אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ותבא כמים [בקרבו וכשמן בעצמותיו].
<h2>דף צ.</h2>
אמר רב יהודה [מקק] דסיפרי [ואילא] דעינבי ופח דתאיני [והא דרימוני] כולהו סכנתא. רבי יהודה אומר אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא חייב. פירשתי בסוף הלכות טריפות בחיבור זה.
